עשר שאלות שאנשים שואלים אותי בסדנאות

אחד הבונוסים הגדולים מאז פתחתי את הסטודיו הוא מפגשים עם אנשים חדשים בכל שבוע. בדרך כלל המפגש מתחיל בתחושת זרות וסקרנות, שמובילה לשיח של שאלות ותשובות. עם הזמן שמתי לב שישנם נושאים שמסקרנים את מי שמגיע לכאן ועולים כמעט תמיד במהלך הסדנה.

אז קבלו את 10 השאלות שאני נשאלת הכי הרבה ושמחה לענות עליהן בכל פעם מחדש ♥
 
1. את גרה כאן הרבה זמן?

הגעתי לאמירים לפני 13 שנים. זה היה טרום עידן הילדים, אז זה מרגיש כמו חיים אחרים. אני צפונית במקור, אבל לאמירים הגענו אחרי מגורים של כמה שנים במרכז. האחראי על המעבר הוא בן זוגי שנולד וגדל באמירים ומבחינתו הגיע הזמן לחזור הביתה. אני אגב מקנאה מאד ביכולת שלו לפגוש בכל יום את זיכרונות הילדות שלו ולגדל ילדים במקום בו גדל.
2. את צמחונית?

אמירים הוקמה לפני 60 שנה על ידי קבוצה של צמחונים וטבעונים ולכן השאלה הזאת לא תלושה מהמציאות. אז לא, אני לא צמחונית. אם לדייק אני ארגנטינאית. ובכל זאת, הבית שלנו באמירים צמחוני. זאת החלטה שעשינו לפני הרבה שנים מתוך כבוד למקום בו אנחנו חיים וגם מתוך התחשבות בבן זוגי, שהוא ובשר זה ביג נו-נו. את ההשלמה שלי אני עושה במסעדות טובות שיש בסביבה ובאסדו אצל ההורים שגרים לא רחוק.
3. הילדים שלכם צמחוניים?

ובכן, התשובה מתחלקת לשלושה חלקים:

ירדן (11) מאד לא צמחוני מאז שהוא קטן.
שיר (9) צמחונית ולוחמת צדק.
עומר (4.5) הולך בדרכי אחיו הבכור ואם שואלים אותו הוא אומר שהוא גם צמחוני וגם בשרי כי הוא אוהב את שניהם. תכל’ס צודק.

יחד עם זאת שלושתם יודעים שהבית שלנו צמחוני ומקבלים את זה בהבנה. הם לומדים על הדרך לכבד אנשים ששונים מהם ולדעת שלא הכל שחור ולבן. וחוץ מזה הם רבים על הסוף של הסלט בכל ארוחת ערב. נשבעת.
4. מאיפה הג'ינג'ים?

זאת שאלה שאני נשאלת כשאחד מהגדולים יורד לסטודיו להראות לי משהו ממש חשוב (הוא הצליח לצלם שלדג) או לספר לי משהו דחוף (היא הצליחה לעשות גלגלון בלי ידיים). יש לנו שלושה ילדים, שניים מהם ג’ינג’ים. זה הפתיע גם אותנו בפעם הראשונה, והפתיע לא פחות בפעם השנייה. כשהשלישי נולד לא הבנתי איך זה שהוא לא ג’ינג’י. אז חיפשנו וחפרנו וגילינו שאי שם אחורה ישנן
עדויות לג’ינג’ים משני הצדדים, אבל הם ממש לא נראים לעין אצל אף אחד מאיתנו. בכל מקרה הם נדירים גם בפרמטר הזה.
5. כמה זמן הסטודיו קיים?

שנה וחצי.
6. אז מה עשית לפני?

עבדתי בהייטק. כן אני מאלה. הייתי חנונית מחשבים ועכשיו אני חנונית עם סטודיו. אני יודעת שלמסתכל מהצד זה נראה כמו מהפך, אבל האמת לא כזאת דרמטית. תמיד הייתי גם וגם ועל הסקאלה הרחבה שבקצה האחד שלה נמצא אומן ובקצה השני מהנדס, אני כנראה ממוקמת קרוב לאמצע עם דחיפה קלה לכיוון המהנדס. משהו כמו 60-40. את תואר המהנדסת שלי הרווחתי ביושר ובעמל רב, ובמהלך שנות עבודתי בהייטק השלמתי פערים ולמדתי עיצוב פנים, עיצוב גרפי וגם נגרות. הגם וגם הזה, שבמשך שנים חשבתי שהוא צרה אמתית, הוא מתנה גדולה היום.
אז עבדתי בהייטק והיום יש לי סטודיו לנגרות ואת שני החלקים האלה בחיי אני אוהבת.
7. למה עזבת?

החברה האחרונה בה עבדתי נסגרה לפני כשנתיים ובחרתי להסתכל על זה כעל הזדמנות לשינוי. לא רציתי לנסוע בכל יום שעות לעבודה ולהתרחק מכל היופי הזה. במקום זה בחרתי להיות עצמאית ולאפשר גם לאנשים אחרים לחוות קצב האחר, לנשום וליצור תוך כדי.

8. מאיפה הגיע הרעיון של הריבועים?

אין לי דרך אחרת להגיד את זה – זאת הייתה תובנה שהגיעה מאי שם. היא קרתה בעקבות בית פיות שהכנתי לבת שלי ואת כל הסיפור תוכלו לקרוא .

9. יש לכם צימרים?

אין לנו צימרים, אבל אם תרצו להתארח באמירים דברו איתי ואשמח לעזור לכם עם זה.

10. מה רואים מכאן?

זאת שאלה שאני נשאלת בדרך כלל בהתחלה, אחרי שתולים את התיק וניגשים לחלון הענק. אני אוהבת את השאלה הזאת כי היא מאפשרת לי לעמוד ליד מי ששואל, להסתכל על הנוף המהמם שמקיף אותי ולהיזכר כמה בת מזל אני לקום בכל בוקר ליופי הזה.

כל תשובה שאכתוב כאן לא באמת תעביר את התחושה, אבל אני מבטיחה לתת לכם את התשובה המפורטת כשתעמדו ליד החלון ותבהו החוצה ורחוק. בינתיים קבלו תמונה.

ניפגש?

תציצו בסדנאות הנגרות שמתקיימות בסטודיו, תוכלו למצוא סדנה זוגית או סדנת נגרות למשפחה ועוד סדנאות נגרות למגוון אירועים. בטח תמצאו אחת שמתאימה לכם בול.

יש לכם שאלות נוספות? ספרו לי כאן למטה בתגובות ↓